<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' מילה</h1>
<h2>דף יא.</h2>
שאלו מקמי מר יהודאי הא דאמר ר"ה גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין, ואמר כגר דמי, עבד שוטה וקטן מאי להטבילו ע"ד ב"ד, ואינו כגר דמי. וכל העריות האסורות לישראל מצד אם אסורים לגרים מדרבנן שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. לפיכך אחים מן האם אסורין כל אחד באשת חברו דאתי לחלופי בישראל אעפ"י שנשאם בגיותן. אבל אחים מן האב לבד מותרין בנשיהן דאין אחוה לגוי מן האב וכן נושא בתו ואחותו מאביו ואשת בנו דאין אבות לגוי אבל מה שאסר גם לב"נ מצד אב כגון אשת אביו לר"ע ואחות אביו לר"א אסור להם גם בגרותן שלא יאמרו באנו מק' חמורה לק"ק. וב' הלכות פסק כר"ע, ואיכא מרבותא אמרי הלכה כר"א, וגם אסור באחותו מאמו ובאחות אמה מאמה ומכ"ש באמו, וכן אסור לישא שתי אחיות מן האם שנתגיירו או אשה ובתה שנתגיירו, ואם מתה א' מהן מותר לקיים האחרת דלא גזרה לאחר מיתת האם או הבת דקליש אסורא, ור"ח פסק אף לאחר מיתה אסורה וטעמי' לא ידענא, דהא קייל"ן הלכה כר"ע מחברו וקייל"ן כרבא לגבי אביי ובמידי דרבנן ודאי אזלינן לקולא. ודאסרינן לי' באשת אחיו מן האם כששניהם נולדו בגיות ואח"כ נתגיירו או אפי' אחד הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן אם שניהם הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה אבל אם האחד הורתו ולידתו שלא בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה משמע מסוגי' דמותרין בנשותיהן כיון דאחד ישראל גמור וא' גוי גמור כשנולדו לא שייך לחלופי בישראל שזה כולו בקדושה וזה כולו שלא בקדושה וכל היכא דאתמר אסורא דגר באשת אחיו ובאחותו מן האם לא אתמר אלא בשוין בהורתן או בלידתן או בתרוייהו כדתני' [יבמות צ"ח ע"א] גר שהיתה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב ותני' נמי שני אחים תאומים גרים, פי' שאח"כ נתגיירו, לא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח, כלומר שאין כאן כרת אבל אסורא דרבנן איכא דאתי לחלופי בישראל, היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בק' לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום אשת אח, היתה הורתן ולידתן בק' הרי הן כישראלים לכל דבריהם, כלומר חולצין ומיבמין ואסורין בכל עריות שאסורין לישראל.
